אברהם יהודית נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

פסק דין

1.ערעור על פי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995, על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 21.12.09.

2.ועדה מדרג ראשון קבעה למערערת נכות בשיעור 24% בגין פגיעה בעבודה מיום 29.8.08, בה נפגעה ביד שמאל ובגב. על ועדה זו ערר המשיב וועדת העררים קבעה כי הנכות הינה בשיעור של 10%. על החלטה זו נסב הערעור שבפני.

3.לטענת המערערת, הועדה לא פירטה את ממצאיה ולא נימקה מסקנותיה לגבי הפחתת הנכות. נטען כי קיימת אי התאמה בין ממצאי הועדה לבין הבדיקות האובייקטיביות (בדיקות EMG). עוד נטען, כי הועדה לא התייחסה למסמך רפואי שנתן ד"ר אייכנבלט.

4.המשיב טען כי הועדה ערכה בדיקה קלינית ורשמה את ממצאיה בצורה מפורטת ובכלל זה התייחסה לממצא בדיקות EMG. לגבי המסמך הרפואי של ד"ר אייכנבלט, נטען כי הוא לא צורף לנימוקי הערעור ולא נמצא בתיק המשיב.

5.בפרוטוקול הועדה פורטו המסמכים הרפואיים הבאים - תיק רפואי מקופ"ח, שתי בדיקות EMG, דו"ח חדר מיון ופענוח צילום שורש כף יד שמאל. הועדה בדקה את המערערת והתייחסה למסמכים הרפואיים שעמדו בפניה. כך, למשל, בסעיף 21 לפרוטוקול נזכר צילום הרנטגן ואילו בסעיף 23 קיימת התייחסות לבדיקות ה – EMG.

על יסוד הבדיקה הקלינית, ממצא הרטנגן וה – EMG, הועדה קבעה כי -

"בנוגע לממצא ל – EMG – הערכים דומים בשתי התעלות הקרפליות

מבחינת התנועתיות בשורש כף יד - קיימת הגבלה קלה בתנועות.

לכן הועדה קובעת: נכות בשיעור 0% בגין העצב. בנוגע להגבלה בתנועות הועדה משאירה את הנכות בשיעור 10% לפי סעיף 41(10)(ה) מימין דומה כפי שנקבע בפרוטוקול הועדה מדרג ראשון."

6.על פי הפסיקה, הנמקת הועדה צריך שתהיה כזאת שממנה יוכל בית הדין לעמוד על מהלך המחשבה שהביא להחלטה (דב"ע לה/01-129 שריקי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 206, 209 (1975); דב"ע מג/ 01-1356 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130, 133 (1985))). במקרה זה, הועדה הסבירה את הסיבה להפחתה באחוזי הנכות וציינה את הממצאים שהביאו למסקנתה.

העובדה כי בסיכום תוצאות בדיקות EMG נרשמו ממצאים אשר לכאורה שונים מקביעת הועדה, אינה מצביעה על טעות משפטית של הועדה. יוזכר כי מדובר בסיכום או פענוח של הבדיקות, בעוד שתוצאות הבדיקות עצמן היו בפני הועדה אשר שניים מחבריה היו אוטופד ונוירולוג. הערכת תוצאות הבדיקות הינה עניין רפואי מובהק וכך גם קביעת הועדה, המבוססת על אותם ממצאים, כי "הערכים דומים בשתי התעלות הקרפליות". ויודגש כי הועדה קבעה כי הממצאים דומים ולא כי הם זהים.

7.באשר למסמך הרפואי של ד"ר אייכנבלט – מדובר במסמך שבו רשומים ממצאים שונים ובסופו המלצה לטיפול. אין במסמך זה קביעת אחוזי נכות למערערת. המסמך אינו מצויין בפרוטוקול כמסמך שהוגש לועדה או שהוצג לה על ידי המערערת במהלך הדיון בפניה. מסיבה זו, לא היתה לועדה אפשרות להתייחס אליו ואין טעות בכך שלא עשתה כן. בנוסף, הועדה אינה חייבת להתייחס לכל מסמך ומסמך המוגש לה באופן פרטני, אלא אך ורק למסמכים רפואיים מהותיים ואף מטעם זה אין טעות משפטית בעובדה כי המסמך אינו נזכר על ידי הועדה.

8.סוף דבר - הערעור נדחה.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות לערער לבית הדין הארצי לעבודה, תוך 30 ימים מקבלתו.

ניתן היום, כ"ג תמוז תש"ע, 05 יולי 2010, בהעדר הצדדים.